מבחן אדפטיבי הינו מבחן ממוחשב ורמת הקושי בו מותאמת לרמת הנבחן, על פי תשובותיו. כלומר, אם הנבחן ענה נכונה על מספר תשובות ברצף, רמת הבחינה עולה, ולחילופין, אם הנבחן אינו מצליח לענות נכונה על השאלות בבחינה, רמת הקושי יורדת.

מבחן אמירם הינו מבחן אדפטיבי ממוחשב שמורכב משאלות רבות ברירה (אמריקאיות) ורמת הקושי בו מושפעת ישירות מרמתו של הנבחן. בתחילת המבחן, ניתנות לנבחנים מספר שאלות ברמה בינונית. לאחר מכן, רמת הקושי של השאלות עולה או יורדת בהתאם לתשובותיהם. כאשר נבחן מסוים עונה תשובות נכונות, רמת הקושי עולה. אם הנבחן אינו מצליח לענות נכונה על השאלות, רמת הקושי יורדת. ציון המבחן נקבע בהתאם לרמת הקושי שאליה הגיע הנבחן.

ישנם יתרונות וחסרונות למבחן מסוג זה. החיסרון העיקרי במבחן אדפטיבי הוא חוסר היכולת לחזור לשאלות שהנבחן ענה עליהן ולתקן אותן אם צריך. בנוסף, ישנו זמן מוגדר לכל שאלה, ואם עונים על שאלה במהירות יחסית, הזמן אינו נצבר ולא משמש אותנו בהמשך הבחינה (זאת בניגוד למבחנים לא אדפטיביים). יתרונותיו הבולטים של המבחן הם: יותר זמן לכל שאלה בנפרד, הציון מתקבל מהר (הציון נקבע באופן ממוחשב), רמת התלמיד נקבעת באופן מדויק (ללא צורך בהתחשבות בפקטורים חיצוניים) ולרוב אורכו של מבחן אדפטיבי קצר יותר.

לבחינת אמירם אין להכניס חומרי עזר כגון מילון, מילונית, מחשב כף יד או כל חומר עזר אחר. אין צורך להביא דפי טיוטה, כלי כתיבה או שעון. הזמן בבחינת אמירם מוקצב לכל שאלה בנפרד, ומתן תשובה לפני תום הזמן אינו מעניק תוספת זמן לשאלות האחרות.

בפרק הבנת הנקרא בבחינה מוקצב זמן נפרד לקריאת הקטע, וזמן נפרד לכל שאלה. המענה נעשה באמצעות לוח המקשים, כאשר כל עוד לא הקיש הנבחן על מקש ה- ENTER ניתן יהיה לתקן את התשובה, ולאחר הקשה על ENTER לא ניתן יהיה לשנותה.